בר"מ 696/06

תקציר

במקרה של אם ובנה מגיאורגיה השוהים בישראל שלא כדין, דחה בית המשפט העליון את בקשתם לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו לאשר את מעצרם. המבקשים, אזרחים גיאורגים במקור, איבדו את אזרחותם הישראלית בשנת 1998 בשל טענות להונאה והמשיכו להתגורר בישראל באופן בלתי חוקי עד למעצרם בשנת 2005. בית המשפט קבע כי על פי חוק הכניסה לישראל, ניתן להחזיק שוהים בלתי חוקיים במעצר אם גירושם עוכב בשל אי שיתוף הפעולה ביניהם. המבקשים טענו כי הוראה זו אינה חוקתית וטענו כי היא פוגעת בחירות האישית, אך בית המשפט אישר אותה והדגיש את זכותה של המדינה להסדיר ולגרש שוהים בלתי חוקיים כחלק מחובותיה הריבוניות. בית המשפט ציין כי למרות שהמבקשים התנגדו לשיתוף פעולה, נמשכים המאמצים הדיפלומטיים עם גאורגיה להקל על גירושם. היא דרשה ביקורות מנהליות סדירות כדי לוודא שהמשך המעצר מוצדק, והדגישה את הצורך לבחון מחדש אם ניתן להמשיך בגירוש ללא שיתוף פעולה מצד המבקשים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ולא הוצאו צווי הוצאות לבית משפט זה.