עפמ"ק 23114-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על צו הריסה מנהלי שהוצא כדין בקשר למרפסת סוכה שנבנתה באופן בלתי חוקי. המערערת טענה כי יש לבטל את הצו בשל אכיפה בררנית, וטענה כי אנשים אחרים שבנו מרפסות דומות אינם כפופים לפעולות אכיפה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי יש להגדיר את קבוצת השוויון של המערערת כבעלי עבירות בנייה "טריות" שהתגלו לאחרונה, ולא כל בעלי מרפסות סוכה. המערערת לא הצליחה להוכיח כי לא ננקטו פעולות אכיפה כנגד קבוצה ספציפית זו. כמו כן, הביא המשיב ראיות לפעולות אכיפה שננקטו לאחרונה נגד עבירות בנייה דומות באזור, לרבות הוצאת צווי הריסה וכתבי אישום. בית המשפט הדגיש כי מטרתם של צווי הריסה מנהליים היא לאפשר טיפול מהיר ויעיל בבנייה הבלתי חוקית, וצווים אלה אינם פוסלים בשל קיומם של נתיבי אכיפה חלופיים. טענות המערערת בדבר הסתמכות על הצהרות חברת הבנייה והפוטנציאל להליכים פליליים נגדן נחשבו לא רלוונטיות להליך הנוכחי ומתאימות יותר לפורום אחר. בנוסף, ציין בית המשפט כי המערערת לא הגישה את בקשת המידע בדבר פעולות אכיפה בפורום המתאים והותירה למערערת את האפשרות לעשות כן בהליך נפרד.