ע"פ 599/76

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המערער התקשר בחוזה עם בעל נכס, אשר העניק לו שליטה מעשית בחלקה וחובת בנייה עליה. עם זאת, המערער ביצע את העבודה בקבלנות משנה ולאחר מכן הורשע בעבירה האמורה כאשר העבודה בוצעה ללא היתר. בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי יש לראות במערער "הקבלן הראשי" ביחסיו עם בעל החלקה. קביעת תפקידו של המערער נמצאה כגורם המכריע בתיק, ומאחר שהראיות הראו כי הייתה לו שליטה בחלקה והוא היה אחראי לקבלת היתר הבנייה, הוא הורשע בצדק. עוד הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לראות במערערת "מוחזקת כבעלים" לפי תנאי חוק התכנון והבניה. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת בן-פורת, דחה את טענת ההגנה של המערער כי לא היה מודע לכך שהעבודות נעשות ללא היתר, וציין כי נטל ההוכחה מוטל עליו. בהתחשב בניסיונו של המערער כקבלן ובהתחייבויות החוזיות שנטל על עצמו, טענתו כי סבר שההיתר הושג אינה סבירה. לפיכך הערעור נדחה, והתיק הועבר בחזרה לבית משפט השלום לצורך מתן גזר הדין. השופטים זוסמן וח' כהן הסכימו עם פסק הדין.