ע"ע 265/09

תקציר

הערעור נסוב על תביעתו של המערער נגד העירייה בגין הפרשי שכר, המגיעים לו לטענתו בשל דרגתו הצבאית והוותק שלו עם קבלתו לעבודה כמנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעירייה בשנת 1991. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת המערער כי היה צריך לשבץ אותו בדרגה גבוהה יותר עם קבלתו לעבודה, ועל כן גם קידומו והפרשי השכר שלו לאחר מכן היו שגויים. בית המשפט מקבל את טענת העירייה כי מתח הדרגות הראוי לתפקידו של המערער בעת העסקתו היה 7 עד 9, והוא שובץ לדרגה 8, דבר שהיה ראוי. זאת ועוד, בית הדין קובע כי החלטת הממונה על השכר המחייבת את המערער להשיב את הפרשי השכר ששולמו לו הייתה כדין, שכן היא התבססה על הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 1999, המאפשר לממונה להתערב באי-סדרים בשכר ברשויות המקומיות. המערער קיבל הפרשי שכר אלה על בסיס התאמה רטרואקטיבית של דרגתו בשנת 2000, אשר בוצעה לאחר מועד הקיצוץ הנקוב בהסכם הקיבוצי. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות המערערת בדבר היעדר שימוע לפני ההחלטה על החזר הפרשי השכר, וכן בדבר נזקי המס שנגרמו עקב ההחזר, אותם יש להפנות לרשויות המס. ככלל, הערעור נדחה, והמערער אינו זכאי להפרשי שכר כלשהם רטרואקטיבית מיום קבלתו לעבודה. עם זאת, בית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן נגד המערערת, בהתחשב בהתנהלות העירייה במהלך ההליך.