ת"א 4719-08-07

תקציר

התובעת, דיפלומט קוסמטיקס בע"מ, הפעילה מחסנים בפתח תקווה ולאחר מכן בצריפין, מהם הפיצה את מוצריה. הנתבעת, ש.פ.ר.ן בע"מ, שמנהלה הוא הנתבע 2, סיפקה לתובעת שירותי אבטחה משנת 1993 ועד שנת 2000. השירותים כללו הקמת תשתית ביטחונית, פיקוח ובקרה לאורך זמן לצורך תחזוקה ושיפור של מערך האבטחה והתמודדות עם ליקויים. הנתבעת מינתה מטעמה קב"ט, אשר הועסק על ידי התובעת במשרה מלאה ולאחר מכן במשרה חלקית. התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו במילוי תפקידם, לא מנעו גניבות ממחסניה, ואף לא איתרו אותן, ולכן תבעה פיצוי בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מגניבות אלה, שהסתכם במיליוני שקלים. לטענת התובעת, הנתבעים ייחסו את החוסרים לבעיות במערכות המחשוב שלה, אך בדיקה שערכה חברה אחרת זמן קצר לאחר סיום העסקתם של הנתבעים העלתה כי החוסרים נבעו מגניבות שבוצעו במחסני התובעת. הנתבעים טענו כי הם מחויבים אך ורק למתן שירותי ייעוץ לתובע ואינם אחראים למנוע או לאתר גניבות. לחילופין, הם טענו כי אם בית המשפט ימצא כי הם אחראים למניעה או גילוי של גניבות, הרי שגם התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה, לרבות קבלת המלצות הנתבעים, ולכן תרמה לנזק. בנוסף, טענו הנתבעים כי סכום הנזק הנתבע על ידי התובעת לא הוכח והיה מופרז, וממילא יש להפחית ממנו את הפחת הסביר הקיים בעסק כזה. בית המשפט קבע כי הנתבעים מחויבים לספק לתובע שירותי אבטחה ולא רק שירותי ייעוץ. תפקידם של הנאשמים לא היה רק לייעץ אלא כלל גם פיקוח, בקרה ואבטחה פיזית. הנתבעים הפרו את חובותיהם כלפי התובעת, נהגו ברשלנות ולא הצליחו לאתר את הגניבות שאירעו במחסני התובעת, למרות שזו הייתה חובתם. בית המשפט מצא כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הגניבות ממחסני התובעת. בית המשפט הטיל על הנתבעים את האחריות למלוא סכום הנזק שנגרם בתקופה שמיום 31.12.1998 ועד אוגוסט 2000, שהסתכם ב-2.5 מיליון ₪, לאחר ניכוי הפחת הסביר באותה עת בתובע, שנקבע על 0.55%. עם זאת, בשים לב לנסיבות המקרה, מצא בית המשפט כי התובע אשם גם באשמה תורמת בסך 20%, שכן לא הפנים את משמעות הליקויים שהתגלו ולא העריך כראוי את המצב. בנוסף, החליט בית המשפט להפחית את סכום הנזק ב-10% נוספים בשל חוסר הוודאות שאפיין את הסכומים החסרים, ולכן סכום הנזק הכולל נקבע על 1,750,000 ₪. בית המשפט אף הורה לנתבעים להשיב לתובע את הסכום הכולל בסך של 286,000 ₪ ששילם להם התובע עבור עבודתם בתקופה הרלוונטית, מאחר שלא עמדו בהתחייבויותיהם. בנוסף, הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע סך של 240,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ודחה את התביעה כנגד נתבעים 3 ו-4. התובעת חויבה לשלם לנתבעים 2-4 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 36,000 ₪, אותם תקבל מהנתבעים רק לאחר שאלה ישלמו את הסכומים שהורה בית המשפט.