עמ"נ 50827-11-14

תקציר

בית המשפט דחה את הערר על החלטת ועדת הערר בעניין היטל השבחה בנימוק שהוועדה לא חרגה מסמכותה ולא טעתה טעות יסודית בהחלטתה. בית המשפט מצא כי יש לחשב את היטל ההשבחה, שהוא מחצית מעליית ערך הקרקע הנובעת מפעולות תכנון, מבלי להתחשב בעלייה שאינה קשורה לתכנית ההשבחה. התשלום עבור קרן חניה, שהוא דרישה על פי החוק ואינו חלק מתכנית השבחה, אינו ניתן לניכוי מהיטל השבחה שכן מדובר בהוצאה חיצונית שאינה משפיעה על שווי השוק של הקרקע. זאת ועוד, אין הוראה חוקית לקיזוז תשלומים אלה כנגד היטל ההשבחה, ובקשת המערערת לכך נדחתה. עוד ציין בית המשפט כי התרת הניכוי עלולה להוביל לתוצאות בלתי מכוונות, כגון זכאות המערערת להחזר כספי אם החניון לא ייבנה בתוך פרק הזמן הנקוב. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב בכיסוי הוצאות המשיב.