ת"א 2079/04

תקציר

התובע, רוני פרץ, תבע את הנתבעים – מרכז רפואי פרטי, שלושה רופאים ומשרד הבריאות – בגין רשלנות רפואית ותקיפה, לאחר ששני ניתוחים לתיקון רוחק הראייה שלו כשלו וגרמו לו נזק חמור ובלתי הפיך לעין. הניתוחים בוצעו במרכז הרפואי הפרטי, בו עבדו שלושת הרופאים הנאשמים. פרץ טען כי הנתבעים לא מסרו מידע מספק על סיכוני הניתוחים ולכן לא קיבלו את הסכמתו מדעת. עוד טען כי לא היה מקום לבצע את הניתוחים נוכח רוחק ראייתו הקיצוני וכי הנתבעים התרשלו בביצועם. משרד הבריאות נתבע על כך שלא פיקח על מכוני ניתוחי עיניים בלייזר. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. נקבע כי הניתוחים שבוצעו בפרץ ברוחק ראייתו הקיצוני היוו סיכון ידוע וצפוי, והיה על הנתבעים לצפות את הנזק שאירע. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא מסרו לפרץ מידע מספק על סיכוני הניתוחים, דבר העולה כדי הפרת חובת הגילוי. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת התקיפה, בעקבות המגמה של צמצום השימוש בעוולה זו במקרים של הפרת חובת גילוי. באשר למדינת ישראל - משרד הבריאות, דחה בית המשפט את התביעה, ולא מצא כל ראיה לרשלנות או קשר סיבתי בין הפרת חובה נטענת כלשהי לבין נזקי התובע. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים, כאב וסבל, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגדלות. הסכומים חושבו על בסיס פרמטרים ספציפיים. בקשותיו של התובע לפיצוי בגין עזרה לזולת ולפיצויים עונשיים נדחו. לבסוף, הורה בית המשפט לנתבעים 1 עד 5 (המרכז הרפואי הפרטי ושלושת הרופאים) לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסכומים המחושבים, לרבות שכר טרחת עורך דין. התובע חויב לשלם לנתבעת 6 (משרד הבריאות) שכר טרחת עורך דין.