בג"צ 282/51

תקציר

פסק הדין שניתן על ידי השופט חשין מתייחס להסמכתם של שלושה משיבים ככספי חופשה מכוח חוק חופשה שנתית תשי"א-1951, המקנה לעובדים זכות חופשה ומטיל על מעסיקים את החובה להעניק להם חופשה. החוק קובע גם הקמת קרנות חופשה לעובדים שונים בהתאם לרציפות עבודתם. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המשיבים אושרו כדין ככספי נופש והאם הם נוצרו כדין. השופט חשין קבע כי הסמכתם של המשיבים ככספי נופש היא כדין, שכן לשר העבודה הייתה סמכות לאשר לקרנות קיימות לשמש כקרנות נופש. יתר על כן, השופט פירש את המונח המעורפל "עובדים" בהוראת החוק הרלוונטית כ"ארגוני עובדים", ובכך אישר את חוקיות מינוי הנהלת המשיבים על ידי ארגונים אלה. עם זאת, השופטת הביעה חשש מחוסר העצמאות של כספי החופשה מגופים חיצוניים והדגישה כי עליהם להיות ישויות משפטיות נפרדות. למרות חששות אלה, קבע השופט חשין כי תפקידו של בית המשפט מוגבל לקביעת חוקיותם של הליכי ההסמכה והניהול, ומשאלה נמצאו כדין, בוטל הצו המותנה. חשיבותם הציבורית של הסוגיות שהועלו הביאה את השופט לוותר על אחריות המבקשים להוצאות המשיבים.