עב"י 9159-09-20

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בעניינה של עו"ד צביה דותן-סטרנס, שלא הצליחה להעביר כספי לקוחות. הערעור הראשון, שהוגש על ידי לשכת עורכי הדין, ביקש להחמיר בעונש שהוטל על דותן-סטרנס, ואילו הערעור השני, שהוגש על ידי דותן-סטרנס עצמה, טען להקלה בעונשה בנימוק שהרשעתה הייתה צריכה להיות אך ורק בגין העלמת כספי לקוחות, ולא בעבירה החמורה יותר של שליחת יד לכספי לקוחות. הערעורים נדחו, ובית המשפט קבע כי מעשיה של דותן-סטרנס היוו מקרה מובהק של שליחת יד, המצדיק את העונש המקורי. בפסק הדין פורטו עובדות המקרה, בהן ייצגה דותן-סטרנס את בנה במכירת נכס וקיבלה מהרוכשים שני סכומי כסף בסך כולל של 56,923 שקל, אותם לא הצליחה להחזיר ללקוחות למרות בקשות רבות. בית המשפט הכיר בנסיבות האישיות הקשות שעמן התמודדה דותן-סטרנס, כולל מעורבותו של בעלה בתיקים פליליים, בעיות הבריאות שלה ומותם של בני משפחה קרובים. עם זאת, הודגש כי נסיבות אלה נבחנו כראוי בפסק הדין המקורי, שהטיל השעיה בפועל של 30 חודשים, תוך ביטול רכיב הקנס. בית המשפט הדגיש את חומרת שליחת היד לכספי לקוחות, עבירה משמעותית במקצוע עריכת הדין, וציין כי מעשיה של דותן-סטרנס, אף שלא נמנו עם המקרים החמורים ביותר, מצדיקים תגובה חריפה. בסופו של דבר נדחו שני הערעורים, ופסק הדין המקורי של בית הדין המשמעתי הארצי אושר.