ע"א 775/85

תקציר

המשיב נתן שיק נדחה לויקטור ארמן כתשלום עבור ברזל שלא הצליח למסור. ארמן העביר את השיק לבנק המערער והמשיב ניסה לבטל את ההזמנה מחמת אי תמורה. התיק נסוב סביב השאלה האם הבנק יכול לתבוע את שווי הצ'ק. דעת הרוב של בית המשפט העליון פסקה לטובת הבנק וקבעה כי הוא נתן ערך לצ'ק ולכן יש לו זכות לתבוע את סכומו. השופט ש' לוין טען כי הבנק מחזיק את השיק כראוי ובערך, שכן הוא ניתן כבטוחה לחוב, ולכן מתגבר על מחדל הגנת התמורה. לדברי לוין, אזכור מספר חשבון על גבי הצ'ק אינו מעיד על כוונה להגביל את זכויותיו. השופט א' ברק הסכים עם התוצאה וקבע כי הבנק מחזיק את השיק כראוי ויש לו עדיפות על פני המשיב. שיקולי הבנק נתמכה אף היא בראיות ובעדויות, וחייבה את המשיב בתשלום סכום השיק בצירוף שכר טרחת עורך דין. פסק הדין אישר מחדש את ההלכה הקיימת לפיה כאשר התמורה נכשלת לאחר עסקה, ההערה אינה נגועה, עמדה שזכתה לביקורת בספרות המשפטית.