סע"ש 53242-11-15

תקציר

התובעת, עוזרת בית בבית אבות המנוהל על ידי הנתבעת, טענה כי עבדה שעות נוספות רבות בגינן לא שולמו. היא סיפקה דוחות נוכחות כהוכחה ודרשה פיצוי בסך 124,252 שקל. הנתבע טען כי התובע אינו זכאי לתשלום מכמה טעמים. אחת מהן הייתה שהיא כיהנה בתפקיד מינהלי ולכן הייתה פטורה מחוק שעות עבודה ומנוחה, המזכה עובדים בגמול שעות נוספות. בית הדין הסכים עם התובעת כי היא אינה מחזיקה בתפקיד זה, ומאחר שהנתבעת לא הצליחה להוכיח אחרת, חלה על התובעת ההגנות של חוק שעות עבודה ומנוחה. לפיכך, התובעת הייתה זכאית לגמול שעות נוספות בהתאם לחוק. להוכחת שעות עבודתה הציגה התובעת דוחות נוכחות, עליהם ערערה הנתבעת, בטענה כי שונו בדיעבד. בית המשפט קיבל את הדו"חות כראיה, שכן הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי השינויים נעשו באופן חריג. עוד קבע בית המשפט כי רכיב שעות נוספות גלובלי ששולם לתובעת בנפרד משכרה הוא אכן גמול שעות נוספות ולא חלק משכרה הקובע. לפיכך, התובעת לא הייתה זכאית להפרשות פנסיוניות בגין רכיב זה. בית הדין חישב את גמול השעות הנוספות של התובע על סמך דוחות הנוכחות, תוך הפחתת חצי שעה עבור הפסקות בכל יום. התובעת הייתה זכאית לשיעורי פיצוי שונים בהתאם לשעות העבודה. בית המשפט גם התווה עקרונות לחישוב גמול שעות נוספות, תוך התחשבות בתעריפים שונים לתקופות שונות וברכיב השעות הנוספות הגלובלי המשולם לתובע. היא הורשתה להגיש חישוב מתוקן על פי עקרונות אלה, והנתבעת יכלה להגיב בחישוב משלה. בית המשפט הציע שהצדדים ינסו להגיע לחישוב הדדי, ואם לא יעשו כן, כל צד יגיש את שלו לבית המשפט כדי שיקבע את הסכום המדויק. באשר לנסיבות התפטרותה של התובעת, מצא בית הדין כי הנתבעת החליטה לסיים את תפקידה של התובעת כמנהלת אך לא הציעה לה תפקיד חלופי קונקרטי לאלתר. גרסתה של התובעת לאירועים, שטענה כי לא הוצע לה תפקיד מתאים, נתמכה בראיות. לכן, למרות שהתובעת התפטרה רשמית, בית הדין ראה בה עובדת מפוטרת הזכאית לפיצויי פיטורים. עם זאת, מאחר שהתובעת לא טענה זאת בהודעתה, והובהר כי קיבלה אותה, דחה בית הדין את תביעתה לפיצויי פיטורים שלא כדין. בתביעתה שכנגד של הנתבעת נטען כי התובעת ניהלה עסק צדדי תוך שימוש במשאביה ובעובדיה של הנתבעת ללא הודעה מתאימה. בית המשפט קיבל זאת באופן חלקי, וקבע כי התובעת הייתה צריכה לגלות את התקשרותה עם חברה שנייה אך לא עשתה זאת. לפיכך, הנתבע היה זכאי לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב, בעוד שיתר רכיבי התביעה שכנגד נמחקו בגין אי הבאת ראיות. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכום הנ"ל בגין הפרשי הפרשות לקרן ההשתלמות, ולתובעת לשלם לנתבעת 5,000 ₪ בגין הפרת תום לב. פסק דין משלים יינתן לגבי גמול השעות הנוספות המגיע לתובע לאחר קבלת התחשיבים. בית המשפט לא פסק הוצאות בשלב זה, ולשני הצדדים נמסר על הדרישות לערעור על פסק הדין.