ת"א 2286/08

תקציר

התובעת, שניהלה תיקי השקעות בבנק הנתבע, טענה כי הבנק גבה ממנה עמלות גבוהות יותר בגין מסחר באופציות מאלה שסוכמו. הבנק, לעומת זאת, טען כי שימש רק כמתווך לגביית עמלות שנקבעו על ידי צד שלישי, אקסלנס השקעות בע"מ, וכי שלח לתובעת אלפי הודעות על פעילות האופציות שלה, בהן צוין במפורש גובה העמלות שנגבו. גם הצד השלישי הכחיש את טענות התובע. המחלוקת העיקרית הייתה האם הובטחו לתובע העמלות הנמוכות ביותר בשוק, ואם כן, מי נתן הבטחה זו והאם היא הופרה. השופט פסק לטובת הנתבעים, וציין כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהבטחה כזו ניתנה והופרה. עוד קבעה השופטת כי התובעת, עורכת דין במקצועה, עקבה באופן שוטף אחר חשבונותיה וקיבלה דיווחים שוטפים על שיעורי העמלות, ולכן לא יכלה לטעון כי הבנק הסתיר ממנה את שכר הטרחה. זאת ועוד, חוות דעת המומחה שהגישה התובעת נמצאה כמכילה מספר טעויות, אשר ערערו את אמינותה. השופטת דחתה גם את טענת התובע כי הבנק פעל באופן לא תקין במהלך תקופות המשא ומתן, וקבעה כי הבנק הזהיר את התובעת מראש מפני סגירת אשראי וכי המשא ומתן נמשך זמן רב מהנדרש בשל מעשיו של התובע עצמו. תביעתו הנגדית של הבנק, שדרשה מהתובעת לשלם את יתרת חובה, התקבלה ברובה, והתובעת חויבה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הבנק, שהופחתו ל-5,000 ₪ בשל התנהלותו האיטית של הבנק במהלך המו"מ.