ת"א 417/99

תקציר

התובע, עובד במאפייה הנתבעת, טען כי נפגע בתאונה שאירעה במהלך עבודתו אצל הנתבעת והגיש תביעת נזיקין כנגד מעסיקו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח את נסיבות התאונה כמפורט בתביעתו. התובע הציג שתי גרסאות שונות לתאונה, והשופט קיבל את הגרסה השנייה, שהתרחשה בעת עבודתו במחסן. אך גרסה זו לא ביססה את חבות הנתבע, שכן התובע לא הוכיח כי התאונה כללה הרמה או גרירה של פריטים בעלי משקל אסור. יתר על כן, השופט מצא כי אשמתו התורמת של התובע היא 30% משום שהיה עליו לנקוט אמצעי זהירות גדולים יותר בהתחשב בכאבי הגב הידועים לו. מהראיות הרפואיות עולה כי נכותו הרפואית של התובע נגרמה בחלקה כתוצאה מהתאונה, אך חלקה יוחס למצבו הרפואי הקודם ולתאונת דרכים שהתרחשה בעקבותיו. השופט קבע כי הנכות הרפואית הכוללת של התובע היא 60%, מתוכם 36% יוחסו לתאונה. למרות שלא מצאה כל חבות מצד הנתבעת, השופטת העריכה את נזקי התובע בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, עזרה מאחרים והוצאות נסיעה, בסך כולל של 829,500 ₪. עם זאת, מאחר שהתובע קיבל פיצוי משמעותי מהמל"ל בגין תאונת העבודה שעבר, שהסתכם ב-957,940 ₪, קבעה השופטת כי התביעה מבוטלת על ידי קבלות אלה. לפיכך, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.