עת"מ 24294-01-17

תקציר

רשות הרישוי החליטה להתלות את הרשאת העותר לנהל מכון רישוי רכב למשך 12 חודשים בשל כשלים שיטתיים רבים והפרות של נהלי הרשות, אשר פגעו בבטיחות בדרכים. העותר טען כי לרשות אין סמכות להתלות את הרשאתה, וכי ההחלטה אינה סבירה, אך בית המשפט דחה את שתי הטענות. ראשית, בית המשפט קבע כי לרשות הרישוי אכן נתונה סמכות להשעות את פעילות המכון, כפי שהוסדר בתקנות התעבורה 4(א) ו-273(א), ופסקי דין קודמים תמכו בפרשנות זו. שנית, בית המשפט מצא את החלטת ההשעיה סבירה, מידתית ומתבקשת, נוכח מחדליו המתמשכים של המכון, שיצרו סכנה ממשית לשלום הציבור. ההחלטה התקבלה לאחר שימוע מעמיק, וההפרות של המכון היו חמורות ורבות, לרבות אישור כלי רכב לא בטיחותיים, הפעלה מחוץ לשעות העבודה והיעדר שליטה על העובדים. יתר על כן, סנקציות קודמות לא הרתיעו את המכון מלהמשיך בהפרות אלה, והמחישו חוסר הפנמה של חומרת התנהלותו. בית המשפט הדגיש את חובתה של רשות הרישוי להעדיף את האינטרס הציבורי בבטיחות בדרכים על פני האינטרסים הכלכליים של המכון. עם זאת, כדי לאזן בין האינטרסים, קיצר בית המשפט את תקופת ההשעיה לתשעה חודשים. העותר חויב לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ לרשות הרישוי.