תפ"ח 667/09

תקציר

הנאשם, האב, ביצע עבירות מין מרובות בבתו הקטינה במשך ארבע שנים. אלה כללו אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים, וכן תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. העבירות בוצעו כאשר הילדה הייתה בין הגילאים 9 ל-12, והאב ניצל את מרותו עליה ואת פערי הכוחות ביניהם. האב הכחיש את הטענות ולא גילה אמפתיה כלפי בתו. העבירות השפיעו קשות על מצבה הנפשי והנפשי של הילדה, והובילו להתמוטטות אישיותה ולהידרדרות בהתנהגותה. היא גם נודה על ידי שאר בני משפחתה, שלא האמינו לה. בית המשפט קבע כי טווח הענישה הראוי לעבירות יהיה 16-24 שנות מאסר, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. אלה כללו את התכנון שקדם לעבירות, את הנזק שנגרם ואת האכזריות, האלימות וההתעללות הכרוכות בכך. בית המשפט שקל גם נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, כגון שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות הביטחון, אך לא מצא עילה לחריגה מטווח הענישה הראוי מטעמי שיקום או הגנה על שלום הציבור. על הנאשם נגזרו 22 שנות מאסר בפועל, ולאחר מכן תקופת מאסר על תנאי בהתאם לסוג העבירה שבוצעה. כמו כן חויב לשלם לבתו פיצויים בסך 25 אלף שקל, שישולמו בתשלומים על פני תקופה של 50 חודשים. גזר הדין נועד להשיג הרתעה אישית והרתעה כללית, תוך התחשבות בשיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות הביטחון.