ע"א 55858-02-21

תקציר

תיק הערעור, שסובב סביב פרשנות חוזה לשירותי תכנון, נבחן לעומק, וההחלטה היא לדחות את הערר. הטענות העיקריות שהציג המערער נגעו לקביעות עובדתיות ומהימנות, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור, בהיעדר נסיבות חריגות שאינן קיימות במקרה זה. בחינתו היסודית של בית משפט קמא את התשתית הראייתית ושקילתו הממצה את העדויות והראיות מתקבלות כדין. אשר לפרשנות החוזה, מסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי לשון ההסכם כשלעצמה אינה נותנת תשובה ברורה בדבר כוונת הצדדים בשל סתירות פנימיות. היזקקות לנסיבות חיצוניות לשם פירוש החוזה היא אפוא הכרחית, ובית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא. יתר על כן, בית המשפט מסכים כי לא היו פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים, דבר המצדיק את פירוש החוזה כנגד המשיב, שניסח אותו. שני הצדדים היו מודעים לכך שהשטח התכנוני בפועל קטן מ-300 הדונם הנקובים בהסכם, ולמערערת הייתה הזדמנות להשפיע על תנאי החוזה, שסוכמו על ידי שני הצדדים. בית המשפט אף מחזק את ממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות טענות המערערת ומפרש את החוזה לטובת המשיב, שכן הוא עולה בקנה אחד עם הצעת המחיר שקדמה להסכם. גם טענות המערערת בדבר תשלומים חלקיים נדחות, שכן בית המשפט מסכים עם נימוקיו של בית משפט קמא כי אין בהם משום הודאה או חוסר תום לב מצד המשיב. ככלל, אין נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא המצדיק התערבות. בהתחשב באחריותם המשותפת של שני הצדדים לעמימות ולעמימות שבחוזה, ובהתחשב בהתנהגותם ובתרומתם לתהליך הניסוח, מורה בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו. למרות דחיית הערעור, לא יינתן צו להוצאות, מה שמשאיר את שני הצדדים אחראים להוצאותיהם המשפטיות.