חדל"ת 38264-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין: חדל"ת 38264-11-24 אלמליח נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואח'** **בית המשפט:** המחוזי בתל-אביב-יפו **תאריך:** 31 במארס 2025 **השופט:** חגי ברנר **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשה של נושה, גד אלמליח, לכנס אסיפת נושים ולאשר הצעת הסדר חוב לחברה "גפן השקעות ביומד בע"מ" (להלן: "החברה"). ההסדר המוצע על ידי אלמליח כולל חלוקה בעין של נכסי החברה בין נושיה. החברה הינה חברה ציבורית, ש-20% ממניותיה מוחזקות על ידי הציבור. נכסיה העיקריים של החברה הם החזקות מיעוט בשש חברות טכנולוגיה. לחברה חובות כלליים של כ-3.8 מיליון ש"ח ל-11 נושים, וכן חוב של כ-24.7 מיליון ש"ח לרשות החדשנות, כאשר חלקו משועבד להחזקות החברה בחמישה תאגידים. אלמליח הוא נושה עיקרי (כ-39% מהחוב הכללי) ובעל מניות מהותי (כ-23%). **השאלה המשפטית המרכזית:** האם יש להורות על כינוס אסיפת נושים (ואף אסיפת בעלי מניות) לשם דיון ואישור הצעת הסדר חוב, כאשר קיימת אי-ודאות משמעותית בנוגע לשווי נכסי החברה (בפרט, החזקותיה בחברת Novaremed AG), והדבר עלול להשפיע באופן מהותי על זכויותיהם של בעלי המניות מקרב הציבור? **ניתוח משפטי והתייחסות לעקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון הגילוי המלא והנאות:** השופט ברנר מדגיש את חשיבותו של עקרון זה, במיוחד כלפי בעלי המניות מקרב הציבור. הוא קובע כי לא ניתן לכנס אסיפות כשאי-הוודאות לגבי שווי נכסי החברה (ההחזקות בנוברמד) כה רבה. נדרש גילוי מלא של השווי הכלכלי של עסקה פוטנציאלית (מכירת רישיון תרופה) על מנת שבעלי המניות יוכלו לקבל החלטה מושכלת. חידוש או דגש כאן הוא ההרחבה של עקרון הגילוי מעבר למצג הבסיסי, לדרישה להבהרה כלכלית מהותית, במיוחד כאשר קיימים גופים ציבוריים (כמו רשות ניירות ערך) המעורבים בהליך. 2. **איזון בין אינטרס הנושים לאינטרס בעלי המניות:** פסק הדין עוסק באופן מהותי באיזון עדין זה. באופן עקרוני, בהליכי חדלות פירעון, קיים סדר עדיפויות המעניק עדיפות לנושים על פני בעלי המניות. אולם, השופט ברנר מציב גבולות לעדיפות זו. הוא קובע כי במקרים של **חדלות פירעון תזרימית בלבד** (כלומר, החברה עדיין בעלת כושר פירעון מאזני), וישנה אפשרות שהסדר המוצע יפגע באופן משמעותי בבעלי המניות, יש לשקול את עמדתם, ובמקרים מסוימים אף לכנס אסיפת בעלי מניות (בהתאם לסעיף 322(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). * **חידוש/דגש משמעותי:** השופט מבחין באופן ברור בין "נושים רגילים" לבין "נושים מקורבים" או בעלי עניין. הוא טוען שבמקרה זה, כאשר רוב הנושים הרגילים הם "מקורבים" (בעלי שליטה, דירקטורים, יועצים) שמודעים לפוטנציאל העסקי של החברה (בפרט בנוגע לתרופה של נוברמד), ואילו בעלי המניות מקרב הציבור אינם מודעים לכך, ההעדפה המובנית של הנושים על פני בעלי המניות עלולה להפוך ל"השמדת ערך קולוסאלית" עבור הציבור. זוהי הצבת גבול משמעותי לעיקרון הסטנדרטי של עדיפות הנושים, תוך התחשבות במעמד המיודע של הנושים ובפגיעה הבלתי מידתית שעלולה להיגרם לציבור המשקיעים. 3. **תפקיד בית המשפט מכוח סעיף 322(ג) לחוק:** השופט מצטט את סעיף 322(ג) לחוק, המאפשר לבית המשפט שלא להורות על הבאת הסדר חוב לאישור נושים אם מצא שהדבר "יש בו בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה". הוא מפרש זאת כשיקול דעת רחב לבית המשפט במקרים חריגים. במקרה זה, הוא מצא כי כינוס האספות בתנאי אי-הוודאות הנוכחיים עלול לגרום פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בבעלי המניות, באופן העולה כדי פגיעה בהליך. כאן ניתן לראות שימוש משמעותי בסמכות שיקול הדעת של בית המשפט, תוך מתן משקל רב לאינטרס הציבורי ולהגנה על המשקיעים. 4. **חלופות להסדר חוב:** השופט מעלה הצעה נוספת, לפיה אם אלמליח חושש מפגיעה בזכויותיו, הוא יכול לבקש פתיחת הליכים לפי חלק ב' של החוק (פירוק). הוא מפריך את החשש מ"מכירת חיסול" (Fire Sale) על ידי הדגשת הצורך באישור בית המשפט למכירת נכסים בהליך פירוק, מה שמבטיח מימוש מושכל. זוהי הצעה למיצוי הליכים חלופי, המראה על גמישות בהתמודדות עם מצבי חדלות פירעון. 5. **השפעת "מקורבים" ובעלי עניין:** השופט דן באריכות בהשפעת העובדה שחלק מבעלי המניות הם גם נושים, ובפרט ההבדל בין אינטרס של נושה בודד (אלמליח) לבין אינטרסים של נושים אחרים. הוא מעלה את השאלה האם יש לסווג נושים כאלה בקבוצות נשייה נפרדות, שאלה שנותרה "בצריך עיון". זהו דיון בעקרון ה"ידיעה" (Knowledge) של הנושים, וההבחנה בין נושה סביר לבין נושה מודע לסיכון, וכיצד הדבר משפיע על הטיפול בהסדר החוב. 6. **אינטרס ציבורי מול אינטרס פרטי (השוואה לפסיקה):** השופט מרחיב את הדיון באמצעות התייחסות לפסיקה קודמת (פר"ק (מחוזי ת"א) 4201-02-15 גלטן ביודיזל בע"מ). הוא מדגיש כי במקרים בהם הטיפול בהסדר חוב עלול לפגוע באינטרס הציבורי של הגנה על ציבור המשקיעים, אינטרס זה גובר על האינטרס הפרטי של הצדדים להסדר. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר הנושים הם בעלי עניין או מקורבים, אשר לוקחים על עצמם סיכון ביודעין, לעומת המשקיע הציבורי הפועל בתום לב. פסיקה זו מחזקת את ההחלטה לדחות את כינוס האספות. **מסקנה והחלטה:** לאור האמור, השופט ברנר הגיע למסקנה כי אין מקום לאשר עדיין את כינוס האספות. יש לקבוע דיון המשך למועד שבו צפויה אי-הוודאות בנוגע לתרופה של נוברמד להוסר. בנוסף, הורה על הגשת דו"ח עדכני מטעם החברה בנוגע לתוצאות הניסוי והשווי, וכן מידע מדויק על החוב לרשות החדשנות. הדיון המשך נקבע לחודש נובמבר 2025. **חידושים עיקריים ודגשים:** * **הגנה מורחבת על ציבור המשקיעים:** הדגש הרב שניתן להגנה על בעלי מניות מקרב הציבור, גם במחיר של עיכוב הליכי חדלות פירעון, הוא דגש משמעותי. * **הבחנה בין סוגי נושים:** ההבחנה המשמעותית בין נושים "רגילים" לבין נושים "מקורבים" או בעלי עניין, והשפעתה על יישום עקרון עדיפות הנושים. * **שימוש מורחב בסעיף 322(ג):** פרשנות רחבה של סמכות בית המשפט למנוע את קידום הסדר חוב אם הדבר עלול לפגוע בהליך, תוך התייחסות לאינטרס הציבורי. * **התמודדות עם אי-ודאות כלכלית:** קביעת רף גילוי ובהירות כלכלית גבוה יותר כחלק מהליך אישור הסדר חוב, במיוחד כאשר מדובר בנכסים בעלי פוטנציאל שווי משמעותי ובלתי ודאי. פסק דין זה מציג גישה זהירה ומאוזנת, המבקשת להגן על כלל בעלי העניין, תוך הענקת משקל יתר לאינטרס הציבורי והמשקיעים הקטנים, גם במחיר של עיכוב הליכים.