מ"ת 55552-09-11

תקציר

בית המשפט מצא כי קיימות ראיות מספיקות המצביעות על כך שהמשיב היה אחראי לדקירת המתלונן באמצעות חפץ חד, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות קשות. הן המתלונן והן המשיב מסרו גרסאות שונות לאירועים שהובילו לדקירה. המתלונן טען כי המשיב רדף אחריו ודקר אותו, ואילו המשיב טען כי הותקף על ידי המתלונן ואחרים במקלות, ודקר את המתלונן מתוך הגנה עצמית. בית המשפט הכיר בכך שגרסתו של המשיב לאירועים אינה מתיישבת לחלוטין עם הראיות האובייקטיביות. למרות חזקת המסוכנות הכרוכה בעבירות הקשורות לנשק, בית המשפט שקל את האפשרות של חלופת מעצר. צוין כי עברו הפלילי של המשיב לא היה נרחב או מעיד על עבריינות מושרשת, ומעשיו נראו כאירוע בודד. בית המשפט הגיע למסקנה כי חלופת מעצר הדוקה, כגון מעצר בית בערבה, לצד הליכי פיקוח יעילים, עשויה למתן את הסיכונים הנשקפים מהמשיב. עם זאת, בית המשפט הורה גם על תסקיר מבחן לבחינה נוספת של מסוכנותו של המשיב והחלופה המוצעת, שתידון בדיון מאוחר יותר ביום 2.11.2011. עד אז יישאר המשיב במעצר. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הייתה אחראית לשלוח את פסק הדין לבא כוחו ולזמן את המשיב לדיון הבא.