בש"פ 600/15

תקציר

הערעור לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, נדחה על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים. המערער ביקש את דפי הרישום הפלילי של 230 עדי תביעה שאינם משטרה, בטענה כי רישומיהם רלוונטיים להגנתו מפני עבירות הונאה חמורה והלבנת הון בהיקף של כ-46 מיליון ₪. בתחילה, בית המשפט הציע בקשה ממוקדת יותר לרישומים הנחשבים כמועילים להגנה. החלטות בית המשפט התייחסו לתקדים מפרשת בניזרי, המחייב לחשוף רק רישום פלילי רלוונטי להגנה ומועיל, ובכך צמצמו את ההחלטה היראלית הרחבה יותר שדרשה העברה אוטומטית ללא הערכת רלוונטיות. בקשתו הגורפת של המערער, שהקיפה עדים שאינם קשורים להאשמותיו, נתפסה כספקולטיבית, מכוונת ל"מסע דיג" ולא לצורך מבוסס, ולא הוכיחה רלוונטיות להגנתו. טענה זו נדחתה לצד טענות לפיהן שופט הדן בתיק העיקרי לא היה צריך להיות מעורב, דבר העולה בקנה אחד עם ההליך הנורמטיבי. הערעור נפגע עוד יותר בשל הפרות פרטיות אפשריות והפרעה לשיקום עדים. בסופו של דבר, מצאה ערכאת הערעור כי ללא רלוונטיות קונקרטית להגנה, בקשתו של המערער אינה מצדיקה עיון או גילוי החומר שבמחלוקת. למערער הומלץ להגיש בקשה ספציפית יותר, עתידית, תוך עמידה באמות מידה משפטיות אם יתעוררו עילות חדשות.