בר"ע 2863/06

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתביעה שהגישה אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (התובעת) נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ ואבנר אגודה לביטוח נפגעי רכב בע"מ (הנתבעים) להשבת הסכומים ששולמו לעובד כפיצוי בגין היעדרותו מהעבודה עקב תאונת עבודה מוכרת. התובעת ביססה את תביעתה על החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (גמלת נזקי גוף) ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת התביעה, אשר נענתה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, והובילה לערעור התובע. הערעור מערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות את התביעה בגין אי עמידה בקריטריונים לפסק דין מקוצר. השופט היושב בדין, בביטול החלטת הערכאה הנמוכה יותר, קבע כי ניתן להמשיך בתביעה כפסק דין מקוצר. זאת, משום שהתביעה עמדה בדרישות תקנה 202(1)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הגשת תביעות על בסיס התחייבות לשלם סכום קצוב שמקורו בהוראת חיקוק מפורשת. השופטת נימקה את החלטתה בכך שהסכומים הנתבעים על ידי התובעת מהווים סכומים קצובים שניתן לייחס את עילתם לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים ולחוק העשרה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת הנתבעים כי מדובר בתביעת נזיקין בלבד, והבהירה כי מדובר בתביעת השבה כספית. יתרה מכך, השופטת מתחה ביקורת על התארכות ההליכים המיותרת על ידי שני הצדדים, אך בסופו של דבר לא פסקה הוצאות עונשיות. החלטת בית משפט השלום בתל אביב בוטלה אפוא, ותביעת התובע לפסק דין מקוצר הוחזרה על כנה.