ת"א 33262-05-19

תקציר

בפסק דין זה מצא בית המשפט את הנאשמים אחראים למותו של צעיר שנפל מגובה באתר בנייה עקב רשלנות ואמצעי בטיחות לקויים. למרות ראיות מוגבלות של התובע, בית המשפט קבע כי הרשלנות ניכרה בכך שהמנוח לא היה מצויד בציוד בטיחות הכרחי כמו קסדות או רתמות, ולא נאכפו נהלי בטיחות במקום. הנתבעת מס' 1, למרות שטענה כי אינה המעסיקה, נמצאה כמי שחתמה על הסכמים כקבלן ולא דאגה לאמצעי בטיחות, ובכך נשאה באחריות של 85%. הנתבעים 5 עד 8, הבעלים שהתקשרו עם מס' 1, נמצאו אף הם רשלנים, ייחסו 15% מהאחריות בשל אי אימות כישוריה של מס' 1 או אכיפת תקני בטיחות, למרות שידעו את אופי העבודה בסיכון גבוה. הנתבעים 9 ו-10 לא נשאו באחריות מאחר שלא עסקו בשיפוצים. אחריותו של הנאשם 3 נדחתה בשל היעדר ראיות המעידות על מעורבותם מעבר לחתימה על בקשת ההיתר. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לתובעים פיצוי כולל בסך 815,592 ₪, המביא בחשבון נזקים לא ממוניים, הפסדי השתכרות והוצאות בניכוי סכום פשרה קודם. פסק הדין קובע אחריות משותפת בין הנתבעת מס' 1 לבין הנתבעים 5 עד 8 לפיצויים, הוצאות ושכר טרחת עורכי דין, עם הוראות ערעור בבית המשפט המחוזי.