ת"א 8558-04-20

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות התובעים כנגד הנתבעים, וקובע כי עילת תביעתם – הגשת תוכניות מדידה על ידי הנתבעים באמצעות זיוף והקטנת חלקם של התובעים ברכוש – לא הוכחה. הראיה המרכזית היא מפת חלוקה, מוסכמת על שני הצדדים, המגדירה את גבולות רכושם של התובעים. על פי המפה, שטח חלקת התובעים הוא 645 מ"ר, והדבר לא השתנה מאז חתימת הסכם החלוקה. התובעים טענו כי הם זכאים למגרש של 645 מ"ר ללא כבישים או גבולות, ואם הדבר לא התאפשר עקב הפקעה, עליהם לקבל קרקע מהמגרש השכן. עם זאת, השופט מפרש את הסכם החלוקה באופן שונה, ומציין כי הוא אינו מפרט אופציה להעברת מקרקעין מהנתבעים לתובעים. בנוסף, טענות התובעים בדבר הטעיה או הטעיה בחתימת ההסכם לא הוצגו בכתב התביעה ואינן נתמכות בראיות. השופטת מדגישה כי כוונות הצדדים משתקפות בצורה הטובה ביותר בלשונו הברורה של הסכם החלוקה והמפה המצורפת אליו. מכאן, שחתימת התובעים על ההסכם משמעה מודעות לכל העובדות הרלוונטיות, לרבות ההפקעה. יתר על כן, טענת הטעיה, שעלתה רק במהלך הסיכומים, היא בעייתית מבחינה משפטית והתיישנה לאחר 25 שנה. ככלל, השופט מורה על מחיקת התביעה ומחייב את התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי הדין.