ת"א 7938-09-16

תקציר

שני אחים שהיו שותפים בעסקים שונים החליטו לפרק את השותפות ומינו בורר שיפקח על התהליך. על הבורר, עו"ד רועי מקוב, הוטל לחלק את הנכסים, שכללו מניות בשתי חברות: אס.איי.ג'י אם נכסים והשקעות ראשון לציון בע"מ ויעקבי את גורזד בע"מ. הבורר הציע חלוקת ביניים של מניות אלה וביקש את משוב הצדדים. לאחר קבלת שומות השמאי וקיום ישיבת בוררות, הוציא הבורר פסק דין חלקי המחלק את המניות ומבקש יתרות כספיות. התובעת, שלא הייתה מרוצה מפסק הבוררות, הגישה בקשה לבטלו, אך בית המשפט דחה את הבקשה. בעקבות זאת הגיש התובע תביעה נגד השמאי בטענה לרשלנות. השמאי הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף, ובית המשפט נעתר לה. בית המשפט קבע כי יש לראות במומחה שמונה על ידי בורר כמומחה שמונה על ידי בית המשפט, חסין מפני העמדה לדין, אלא אם כן יש ראיות לרשלנות חמורה או זדון. לתובע ניתנה הזדמנות להגיב לחוות דעתו של השמאי אך לא מיצה אפשרות זו. תחת זאת, ניסה התובע לערער על קביעותיו של השמאי בהליך נפרד, דבר שבית המשפט מצא כבלתי ראוי. השופט קיבל את בקשת השמאי לסילוק על הסף, והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וכן הוצאות צד שלישי. פסק הדין הדגיש את האופי הדרסטי של דחייה על הסף ואת הצורך למצות את כל האפשרויות במסגרת הליך הבוררות בטרם נפנה להכרעה בבתי המשפט.