LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"ב 4617/19

החלטה עליון

📋
מספר הליך4617/19
📂
סוג הליךרע"ב
📅
תאריך7 ביולי 2019
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמוחמד עגאג נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםי' וילנר

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה בנושא שלילת רשות ערעור על החלטות מנהליות בהקשר של ניסיונו של המבקש להשתתף בארוחת ערב משפחתית מבוא: המקרה שלפנינו עוסק בבקשת רשות ערעור של המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי שסירב לאפשר לו להשתתף בארוחת ערב משפחתית שנקבעה בתקופה שבה חירותו הוגבלה עקב הליכים משפטיים מתמשכים הקשורים לעבירות סחר בנשק. סוגיות הליבה המשפטיות נוגעות להגינות הדיונית, לעקרונות המסדירים החלטות מנהליות בהקשרים של מעצר או הגבלת חירות, ולחידושים הפרוצדורליים בנוגע לשיקול המסוכנות והמידתיות במקרים כאלה. עקרונות משפטיים והוגנות פרוצדורלית: המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו מבלי ששקל מספיק את טענותיו או את נימוקי המשיבים. עם זאת, הפרוטוקול מצביע על כך שבית המשפט דבק בעקרונות בסיסיים של הגינות פרוצדורלית בכך שסיפק לצדדים שימוע בעל פה שבו כל ההתנגדויות הרלוונטיות, כולל הסיכונים הנשקפים מהמבקש, נוסחו ונשקלו ביסודיות. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון של audi alteram partem, המבטיח שהחלטות המשפיעות על חירות הפרט מתקבלות על סמך תהליך מקיף ויריב. תפקידם של שיקולים ראייתיים: המשיבים ביססו את טענותיהם באמצעים ראייתיים שונים, לרבות עמדתם בדבר הסכנה הנשקפת מהמבקש, כפי שעולה מכתב האישום, פסק הדין ופוטנציאל ההימלטות. בית המשפט הסתמך כראוי על ראיות אלה כדי להעריך את מידתיות ההגבלות ואת נחיצותן, תוך הקפדה על סטנדרטים קבועים המגבילים חירויות רק כאשר הן מוצדקות על ידי סכנות ברורות ומיידיות. חדשנות משפטית – הערכת סיכונים וחזקת מסוכנות: החלטת בית המשפט מתייחסת במפורש לחזקת המסוכנות בעקבות הרשעתו של המבקש בסחר בנשק (ראו רע"א 5447/11 מובארק נ' משטרת ישראל). חזקה זו היא עיקרון משפטי משמעותי המדגיש כי הרשעות מסוימות מצדיקות מטבען הגבלות להפחתת סיכונים לביטחון הציבור. עוד מציין בית המשפט כי נסיבות העבירות – ובפרט המעורבות בסחר בנשק – מגבירות את הסיכון הממשי לביטחון הציבור ומצדיקות הגבלות על החירות, לרבות זכויות נסיעה כגון השתתפות בארוחות משפחתיות. מידתיות וחריגות: חידוש משפטי מרכזי כאן נוגע להערכת המידתיות בהחלטות מגבילות. בית המשפט הכיר בסכנת הבריחה הטמונה בתקופה שלפני מתן גזר הדין, הנתמכת בתקדימים (פ"פ 10177/07 לוינשטיין וס"פ 6258/09 לוי), וחיזק את העיקרון לפיו ההגבלות צריכות להיות מידתיות לאיום הנשקף. ההחלטה מדגישה כי הגבלות מותרות כאשר הסכנה משמעותית ומבוססת, במיוחד במקרים בסיכון גבוה בהם מורשעים הממתינים לגזר הדין. סטנדרטים משפטיים להחלטות מנהליות: המקרה מדגים את יישומם של עקרונות משפטיים סטנדרטיים המכתיבים כי החלטות מנהליות המגבילות את החירות חייבות להיות שקופות, מבוססות ראיות, מידתיות וכפופות לביקורת שיפוטית. ההחלטה מחזקת את העובדה שבתי המשפט יאשרו הגבלות כאלה כאשר הן מוצדקות על-ידי הערכה מקיפה של מסוכנות, סיכון בריחה ושיקולי ביטחון הציבור, בהתאם לפסיקה המסדירה מעצר והגבלות על חירות. מסקנה: מקרה זה ממחיש את הגישה העקרונית שבה נוקטים בתי המשפט כלפי הגבלות על חירות הפרט, במיוחד כאשר הן מוצדקות על ידי עובדות המבססות מסוכנות ופוטנציאל מילוט. ההוגנות הפרוצדורלית בהליך השימוע, הבסיס הראייתי להגבלות וניתוח המידתיות מדגימים סטנדרטים משפטיים שנועדו לאזן בין זכויות הפרט לביטחון החברתי. דבקותה של פסק הדין בעקרונות אלה והסתמכותה על הפסיקה המקובלת מדגישים את החדשנות המתמשכת בדוקטרינה המשפטית – ובמיוחד בשילוב הערכת סיכונים וחזקת מסוכנות – במסגרת המשפט המנהלי ודיני המעצרים.

רע"ב 4617/19 מוחמד עגאג נ' מדינת ישראל, עליון (7.7.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית