ע"פ 8978/18

תקציר

בבחינת התיק החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור על יסוד עקרונות משפטיים מבוססים ובחינה מדוקדקת של העובדות. בית המשפט הדגיש את תפקידו של בית המשפט הפרוצדורלי בהערכת מהימנות עדים, במיוחד בתיקים רגישים של נפגעי עבירות מין. אמנם יש כללים וחריגים לבחינה מחודשת של קביעות עובדתיות, אך החריגים לא היו משכנעים מספיק כאן. הרשעתו של המערער אושרה חרף טענותיו בדבר סתירות בעדותה של המתלוננת, אשר נמצאו כמערערות את טענת הליבה של העדר הסכמה. מחדלי חקירתו של המערער הזינו בחלקם את הגנתו, אך אלה לא גברו על ראיות מהימנות התומכות בהרשעה. בית המשפט הכיר במחדלי חקירה חמורים, לרבות פגיעה בזכויות בני נוער במהלך החקירה, אך קבע כי אלה אינם מצדיקים את ביטול ההרשעה. חרף הערכות פרוצדורליות ועובדתיות, נכותו השכלית של המערער, שהועלתה כגורם מקל, לא השפיעה על פסק הדין באשר למודעותו לחוסר הסכמתה של המתלוננת. ערכאת הערעור תמכה בקביעותיו של בית המשפט המחוזי תוך הכרה באתגרים שמציבה החלפת שופט באמצע המשפט. בסופו של דבר, התחזקה אמינות עדותה של המתלוננת, וגרסת הנאשם נקבעה כבלתי אמינה. משכך, נשמרו עונשו של המערער וחובותיו הכספיים כלפי הקורבן, כאשר בית המשפט לא מצא טעם ממשי לשנות את פסק הדין המקורי ואת העונש, ובכך דחה את הערעור.