ה"ט 42894-06-16

תקציר

השופט דחה את הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. המבקשת, דיירת בבית משותף, לא הביאה ראיות אובייקטיביות למטרדי רעש או לכלוך מכוונים ומתמשכים שנגרמו על ידי שכניה. מעשיהם של המשיבים לא היוו הטרדה מאיימת, המוגדרת כהתנהגות מכוונת שנועדה לפגוע באדם אחר. השופטת הדגישה כי סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש בבתים משותפים אינם צריכים להסתיים כדבר שבשגרה בצווים משפטיים בשל ההשלכות החמורות של צווים כאלה והקושי לאכוף אותם. במקום זאת, על השכנים לפתור סכסוכים רגילים באופן עצמאי או באמצעות הליכים אזרחיים. לא עלה בידי המבקש להוכיח כי המשיבים ביצעו מטרד נזיקי, המחייב הוכחת הפרעה מוחשית לשימוש הסביר ולהנאה מהרכוש. השופטת תיארה את טענותיה של המבקשת כניסיון לנווט במסלול האזרחי הרגיל והזהירה אותה מפני בקשות בזבזניות בעתיד. ההחלטה נועדה למנוע שימוש לרעה בהליכים משפטיים ומעורבות מיותרת של המשטרה בסכסוכי שכנים טריוויאליים.