עת"מ 52636-12-10

תקציר

העותר, אזרח אוקראינה, ביקש אזרחות ישראלית או תושבות קבע מטעמים הומניטריים. היא נישאה לאזרח ישראלי בשנת 2001 וחיה בישראל משנת 2002. עם זאת, בעלה נפטר בשנת 2007, ובקשתה לתושבות קבע נדחתה על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, שמצאה כי הקשר שלה לאוקראינה חזק יותר מהקשר שלה לישראל. היא עתרה לבית המשפט בטענה שניתקה את קשריה עם אוקראינה ואין לה שם משפחה קרובה או חברים, בעוד שיש לה קשרים עמוקים עם משפחת בעלה המנוח בישראל. בנוסף, טענה כי הוועדה התעלמה משיקולים רלוונטיים ולא דנה כראוי בעניינה. עם זאת, בית המשפט דחה את עתירתה. היא הכירה בשיקול דעתה הרחב של הוועדה ומצאה כי רוב חייו של העותר בילו באוקראינה, דבר המצביע על קשר חזק יותר שם. זאת ועוד, בית המשפט הסכים כי העותרת לא קבעה נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהמדיניות הכללית של אי מתן מעמד לזרים, מה גם שהתא המשפחתי התפורר עם מות בעלה. בית המשפט הדגיש כי הקשר של העותרת עם משפחתה הביולוגית באוקראינה נותר חזק וכי היא יכולה לשמור על קשר עם משפחת בעלה המנוח באמצעות ביקורים כתיירת. בסופו של דבר נקבע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה, והעתירה נדחתה והותירה את מעמדו המשפטי של העותר ללא שינוי.