בג"צ 11595/05

תקציר

העתירה, שהוגשה בשנת 2005, מבקשת לאפשר לסטודנט לרפואה מאוניברסיטת אל-קודס בגדה המערבית לקבל היתר כניסה לישראל כדי להשתתף במחקרים קליניים ובהתמחות רפואית בבית חולים במזרח ירושלים. גם העותר, תושב אבו דיס, מבקש שיכירו בו ככזה ולא יגרשו לרצועת עזה. בעוד שהמשיבים הציעו הקלות מסוימות, הבקשה העיקרית להיכנס לישראל נדחתה משיקולים ביטחוניים, תוך הצגת מידע מודיעיני לפיו העותר הינו פעיל בארגון טרור, דבר שהוא מכחיש. בית המשפט, לאחר שעיין בחומר החסוי, מצדד במשיבים, תוך שימת דגש על שיקול דעתה הרחב של המדינה בענייני כניסה ועל הרגישות הביטחונית השוררת. מסקנת השופטים היא כי המודיעין מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור, ובמקרה זה גובר על בקשות העותר. הם מעודדים את העותר לנהוג באופן הפותח הזדמנויות עתידיות ומציינים את התחייבות המשיבים לאפשר לו להישאר בגדה המערבית ולהימנע מגירושו לעזה. בקשות הסעד הנוספות נדחות אף הן, ומכוונות את העותר למצות את ההליכים מול הרשות הפלסטינית בנוגע למעמד התושבות שלו. השופט מ' נאור והשופט ד' ברלינר מסכימים עם פסק דינו של השופט א' רובינשטיין.