ע"א 8430/99

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לדחיית ערעור כאילו הוגשה שלא במועד, ולבקשה מאוחרת יותר להארכת מועד להגשת הערעור האמור. הערעור הנדון הוא על הסכם פשרה בתובענה ייצוגית משנת 1997, ועל פסק דין שניתן ביום 16.9.99 הנותן תוקף להסכם זה. המערערים טוענים כי מעולם לא קיבלו המצאה כדין של פסק דין זה עד ליום 12.10.99, ועל כן הערעור שהוגש ביום 28.11.99 היה בתוך פרק הזמן. המשיב טוען כי המערערת ידעה על פסק הדין קודם לכן, ויש לדחות את הערעור. הרשם פסק לטובת המערער. הם מנמקים זאת בכך שבעוד שעל החלטת ביניים ניתן בדרך כלל לערער בתוך 30 יום, או בזכות במסגרת ערעור על פסק דין סופי, אותם עקרונות חלים גם כאן. זאת ועוד, באשר למועד ידיעת פסק הדין, מצדד הרשם במערערת ומגיע למסקנה כי אין כל ראיה לכך שפסק הדין הומצא בפניהם לפני 12.10.99. גם אם נקבל את טענת המשיב כי יש להסתפק בידיעת פסק הדין, ולא בהמצאה פורמאלית, טוען הרשם כי אין לפרש ידיעה זו באופן כה רחב כך שיכלול מודעות מעורפלת לקיומו או לתוכנו של פסק הדין. פעולה זו תיצור חוסר ודאות ותוביל למחלוקות נוספות. לבסוף מציין הרשם, כי לו היו מגיעים למסקנה הפוכה, סביר להניח שהיו נעתרים לבקשת המערער להארכת מועד, בשל רצונו המופגן של המערער לערער, והעובדה שהשיהוי לא היה באשמתם בלבד. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 2,500 ₪.