ת"א 24862-12-16

תקציר

לבית המשפט יש סמכות לדחות תביעה אזרחית על הסף רק אם ברור לחלוטין שבירור התביעה לא יוביל לשום מקום. סמכות זו מופעלת למען הצדק, כדי למנוע מבית המשפט לבזבז את זמנו, וכדי למנוע תוצאות סותרות תוך הבטחת אמון הציבור במערכת. צעד דרסטי כזה חל גם על בקשות לביטול פסק דין חלוט, שהוא צעד חריג שננקט במשורה. התביעה הנוכחית מבקשת לבטל פסק דין אזרחי חלוט שהושג במרמה לכאורה. לטענת התובעת, פסק הדין התבסס על מסמך מזויף - צו עיקול להמחאת זכויות במקרקעין, שמעולם לא הוצג בפני בית משפט כלשהו. עם זאת, טענה זו נדונה ונדחתה בהרחבה במספר הליכים קודמים בהם היו מעורבים אותם צדדים ונקבעה כמעשה חוק. התובע לא הציג כל טיעון או ראיה חדשה לתמיכה בטענתו, אלא מחזר טענות ישנות. כמו כן, אושר מינוי כונס נכסים לזכויות החייב בעיזבון, כלומר כל המחאת זכויות תחייב את אישור הכונס, ללא קשר לקיומו של צו עיקול. מאחר שהתובע לא עמד בשני התנאים הראשונים הנדרשים לביטול פסק דין - מהימנות הראיות התומכות בטענת המרמה וחיוניות הראיות - אין צורך לדון בתנאי השלישי בדבר ראיות חדשות ושקידה סבירה. בקשת הביטול נדחית אפוא, והתביעה נדחית על הסף. התובע חויב לשלם לכל קבוצת נתבעים הוצאות בסך 8,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.