ת"א 46192-02-20

תקציר

התובעת, בעלת היסטוריה של כאבי גב ונכות, הגישה בקשה לבדיקה מחודשת של עניינה לאחר שתאונת דרכים בשנת 2018 החמירה את תסמיניה. בקשתה לסתור את החלטת ועדת הביטוח הלאומי נדחתה משום שלא נמצאו פגם כלשהו בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. החלטת הוועדה התבססה על בחינה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית של התובע, תלונותיו הנוכחיות והערכה אישית, אשר לא העלתה נכות לצמיתות עקב התאונה. השופט לא מצא סיבה לסתור את החלטת הוועדה, שכן היא הייתה מבוססת, בהתאם לראיות הרפואיות, ולא הוגש עליה ערעור על ידי התובע באותה עת. זאת ועוד, ניסיונה של התובעת להציג חוות דעת מומחה חדשות לא צלח, שכן המומחים הסתמכו על מידע לא מדויק ולא לקחו בחשבון את ההיסטוריה הרפואית של התובעת. במקום זאת, הציעה השופטת כי היה על התובע להמשיך את ההליכים במסגרת המוסד לביטוח לאומי. גם הבקשה למינוי מומחים נוספים נדחתה, שכן השופט עמד על החלטתו הקודמת. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדחות את הבקשה, הורה על הגשת ראיות משני הצדדים וקבע דיון עתידי. התובע חויב לשלם את הוצאות הנתבע, והתיק נקבע לדיון נוסף במאי 2021.