ע"א 8966/96

תקציר

בפסק דין זה דחתה כבוד השופטת רנה משל ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. בית משפט השלום דן בעבר בתיק בו היו מעורבים המערער ובנק דיסקונט בעניין הלוואה, ופסק באופן חלקי לטובת הבנק. המערער ביקש לפסול את השופט, בטענה כי החלטת בית המשפט בתיק הראשון מעוררת חשש אובייקטיבי למשוא פנים של השופט בשמיעת תיק שני נגדו. התביעה השנייה הוגשה על-ידי המשיב מס' 1, בטענה לחובות כספיים ולמעשי מרמה שבוצעו על-ידי המערער ואחרים. השופט משעל קבע כי אין חשש ממשי למשוא פנים, שכן בשני המקרים מדובר במערכות שונות של עובדות וראיות, וההחלטה הקודמת לא קבעה באופן סופי את מהימנותו של המערער. השופט הדגיש כי מצופה מהשופטים להבחין בין ראיות בתיקים שונים. במקרה זה, פסק הדין הקודם היה ספציפי לטענה הראשונה ולא היווה הערכה כללית של אמינות המערער. לפיכך נדחתה בקשת הפסילה, והשופט משעל קבע כי הנסיבות אינן מצדיקות את פסילת השופט בתביעה השנייה.