רע"פ 2660/05

תקציר

הכרעת הדין בוחנת את עניינו של אדם, המכונה המבקש, שהורשע בהעלבת עובד ציבור לאחר שתלה כרזה משפילה בתחנת משטרה. הכרזה האשימה שוטר, שהיה המתלונן, בשיתוף פעולה עם עבריינים ותייגה אותו כ"תפוח רקוב". המבקש הורשע תחילה על ידי בית משפט השלום, אך ערעורו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהוביל לערעור לערכאה גבוהה יותר. במרכז התיק עמדו טענותיו של המבקש בדבר חוקתיות העבירה, לפיה יש להחיל את חופש הביטוי וההגנות לפי דיני לשון הרע, כגון "אמת שדיברתי" ו"תום לב". בתי המשפט הכירו אמנם במתח שבין האיסור הפלילי לבין חופש הביטוי, אך הדגישו את תכלית העבירה להגן על עובדי הציבור ועל טוהר המידות של שירות המדינה. בפסק הדין נקבע כי יש לפרש את החוק באופן צר כדי להבטיח שהוא משרת את תכליתו מבלי לפגוע שלא לצורך בזכויות חוקתיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי האשמת עובד ציבור בהתנהגות בלתי הולמת חמורה, כגון שחיתות או קנוניה עם עבריינים, חורגת מתחום ההגנה על חופש הביטוי ומהווה עלבון לגיטימי המצדיק הרשעה. בית המשפט אישר את ההרשעה, והדגיש כי מעשיו של המבקש היוו סיכון משמעותי ליכולתו של המתלונן לבצע את תפקידו ביעילות, ובכך להצדיק את הצעדים המשפטיים שננקטו נגדו.