ת"א 6685-07-14

תקציר

בית המשפט קיבל שתי בקשות; האחד להפריד בין הדיונים על אחריות ונזק, והשני להפוך את נטל ההוכחה. לאחר שיקול דעת מעמיק, השופט דוחה את שתי הבקשות. ככלל, הדיונים בתיקים שאינם קשורים ללשון הרע מתנהלים כיחידה אחת, כלומר שאלות האחריות והנזק נדונות בו זמנית. עם זאת, תביעות לשון הרע זוכות ליחס שונה, והדיון מפוצל פעמים רבות. אך במקרה זה, פיצול הדיון אינו ראוי, מה גם שהתובעים מבקשים את הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי ללא הוכחת נזק. השופטת מדגישה כי התכלית שלא להתעמק בעברו של התובע בטרם תתקבל החלטה בדבר אחריותו של הנתבע היא למנוע חיטוטים מיותרים העלולים לפגוע בשמו הטוב. תכלית זו אינה רלוונטית במיוחד במקרה זה, שכן התובעים אינם נדרשים להוכיח קשר סיבתי בין הפרסום המשמיץ לבין הנזק שנגרם. מאחר שהתביעות אינן כוללות הוכחת נזק, מוקד הדיון יהיה בעיקר בחומרת הפגיעה ובהתנהלות הצדדים, מה שהופך את עברם של התובעים ללא רלוונטי. לכן, אין סיבה להורות על פיצול הדיון, דבר שעלול לפגוע ביעילות הפרוצדורלית ולבזבז זמן שיפוטי. באשר לבקשה לביטול נטל ההוכחה, מסבירה השופטת כי הדבר ראוי רק כאשר הנתבעים מודים בכל שלושת האלמנטים: פרסום, אחריות לפרסום וכי הפרסום היה לשון הרע. בעוד הנתבעים 1 ו-2 מכחישים את הפרסומים המיוחסים להם, נאשם 3 מודה בהם במפורש. עם זאת, השופט דוחה את הבקשה לבטל את נטל ההוכחה מכמה טעמים. ראשית, היפוך נטל ההוכחה מותנה בפיצול הדיון, דבר שהשופט כבר הכחיש. שנית, היפוך כזה יחול רק על נאשם 3, מה שיוביל לתוצאה אבסורדית בהקשר של שלושת המקרים המאוחדים, מה גם שהדיונים שואפים להיות יעילים וממוקדים. מטעמים אלה מחליט השופט כי הדיונים לא יפוצלו, ונטל ההוכחה לא יתהפך. הצו בדבר הוצאות יינתן בתום המשפט.