ת"א 67527-12-20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בשני המרכיבים. ראשית, היא מורה על מתן פסק דין הצהרתי המחייב את הנתבע לשלם את חלקו של התובע בשכר הטרחה מהסכום שהנתבע מקבל מתביעה נפרדת, כאמור בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים. שנית, הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחה בסך 458,015 ₪ בגין הטיפול בהליכים במל"ל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד היום. הנתבע אחראי גם להוצאות התובע בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 32,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין לנתבע, ולאחר מכן יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין. פסק הדין מתבסס על מספר ממצאים. ראשית, ההסכם בין הצדדים תקף וניתן לאכיפה, למרות טענות הנתבע לפגם. החתימה על ההסכם מחייבת, והנתבע לא הביא ראיות מספיקות לסתור חזקה זו. בנוסף, תנאי ההסכם, לרבות תעריפי האגרות, סבירים ומקובלים שכן הם אינם מוגבלים בחוק. השיעורים בהסכם גבוהים מהמלצות לשכת עורכי הדין אך אינם בלתי סבירים בהיעדר טענות כפייתיות. שנית, פרשנות ההסכם בדבר שכר טרחה בגין הליכי המל"ל היא לטובת תביעת התובע – על הנתבע לשלם 25% מסך הטבות המל"ל המוזלות, בתוספת מע"מ. שלישית, טענות הנתבע ביחס לתביעת מנורה מהוות הרחבה של ההגנה ואינן שוללות את תביעת התובע לסעד הצהרתי.