בד"א 69/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית הדין המשמעתי במחוז צפון להרחיק עורך דין לשעבר מלשכת עורכי הדין, להטיל קנס של 3,000 שקל ולהורות על הוצאות משפט בסך 2,000 שקל בגין התנהגות מקצועית בלתי הולמת. עורך הדין אישר את חתימותיהם של הצדדים המעורבים בעסקת מקרקעין, לרבות בעל מקרקעין שנפטר, על גבי טפסי ייפוי כוח והסכם מכר. כאשר יורשיו של בעל הקרקע תבעו את עורך הדין ואחרים, בטענה שהמנוח לא חתם על המסמכים, הוא לא התייצב בבית המשפט ובמקום זאת הגיש תצהיר כוזב. בית הדין המשמעתי הרשיע אותו בשורה של עבירות, בהן מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, חוסר כבוד בית הדין ואי סיוע לבית הדין בעשיית צדק. עורך הדין ערער על ההחלטה וטען כי בית הדין המשמעתי היה צריך להתעלם מהעונש הקודם ולשקול את הסדר הטיעון ואת הודאתו באשמה. עם זאת, המשיב, המייצג את לשכת עורכי הדין, הסתמך על פסק הדין הקודם, תוך הדגשת חומרת העבירות ועברו המשמעתי של עורך הדין. הרכב השופטים, שכלל את עו"ד אסף ביגר, עו"ד דורית יפרח-דרורי ועו"ד יהודה וישניצי, הסכים כי חל שינוי נסיבות מהותי בעקבות הסדר הטיעון וכי היה על בית משפט קמא לשקול זאת בבואו לגזור את דינו של המערער. הם מצאו כי התלונה לא ייחסה לעורך הדין זיוף או שותפות לזיוף, ולכן גזר הדין לא היה צריך להסתמך על נסיבות אלה. השופטים קבעו כי טווח הענישה ההולם הוא בין חמש לעשר שנים, והחלטת בית המשפט קמא להטיל את העונש המרבי הייתה חריפה מדי. הם קיבלו את הערעור והפחיתו את תקופת ההשעיה לעשר שנים, שתחול אם עורך הדין יתקבל שוב ללשכת עורכי הדין בעתיד. יתר רכיבי העונש שהטיל בית משפט קמא נותרו על כנם.