ת"פ 3454-02-17

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק, שיבוש הליכי משפט ואיומים בעקבות אירוע בו ירה לעבר המתלונן, איים עליו ושיבוש הליכי משפט בכך שביקש מאחיו להחביא את הנשק. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי כוונתו של הנאשם בעת הירי. התביעה טענה כי הנאשם התכוון לפגוע קשות במתלונן, ואילו הנאשם טען כי מדובר בניסיון להפחיד אותו והוא כוון לשמיים. השופט הרשיע את הנאשם בכל האישומים. הם מצאו כי התביעה סיפקה ראיות מספיקות לכך שהירי כוון לעבר המתלונן וכי הנאשם התכוון לפגוע בו קשות. זאת, בהתבסס על עדויותיהם של המתלונן וכמה עדי ראייה, וכן על נסיבות האירוע. השופט ציין כי עדותו של הנאשם לוקה בחוסר אמינות, בעוד עדי התביעה עשו רושם חיובי. בנוסף, קיבלה השופטת את טענת התביעה כי היעדר קליעים או סימני קליעים אינו שולל את עדויות עדי הראייה. באשר לאיומים, קיבל השופט את גרסת התביעה לאירועים וקבע כי הנאשם איים על המתלונן בשתי הזדמנויות: מיד לאחר הירי, ולאחר מכן כאשר שוחח עם אביה של המתלוננת. השופט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה בכל סעיפי האישום והרשיע את הנאשם. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 11/09/2017.