רע"א 4476/19

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה למבטח, ערער על החלטת הערכאות הנמוכות יותר כי קביעת נכותו תתבסס על הערכת המוסד לביטוח לאומי ולא על חוות דעת מומחה שהוגשה בעניינו. בתי המשפט קבעו כי קביעת המל"ל, שהתקיימה בטרם הוגשה חוות דעת המומחה, צריכה לעמוד על פי פסיקות קודמות המפרשות את הדין הרלוונטי כך ש"שמיעת ראיות" מתחילה בהגשת חוות הדעת לבית המשפט. המבקש טען כי יש לראות בהצגת חוות דעת המומחה לצדדים את תחילתו של הליך שמיעת ההוכחות. עם זאת, השופט מצא כי המקרה הנדון אינו טיפוסי משום שחוות דעת המומחה נשלחה לבעלי הדין טרם הגשתה לבית המשפט, דבר שאינו הגיוני ואינו חוקי. לפיכך קבע השופט כי פסקי הדין הקודמים צריכים לעמוד על תילם ונסיבות מקרה זה אינן מצדיקות דיון בשאלה עקרונית. השופטת דחתה את בקשת רשות הערעור, מבלי להכריע לגופה של הטענה, והציעה כי הפנייה של המבקש, אם בכלל, נעוצה בתיקון חקיקה ולא בתיקון שיפוטי.