בג"צ 8445/99

תקציר

העותר ביקש מהמדינה כספי תמיכה לשנות התקציב 1998 ו-1999, אך המדינה סירבה. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבג"ץ, אך המדינה העלתה התנגדות מקדמית על בסיס שיהוי, בטענה כי העתירה הוגשה מאוחר מדי, וכי כספי התמיכה לשתי השנים כבר חולקו. המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה רק בעילה של שיהוי, שכן הרשויות שינו את מצבן לרעה, והשיהוי בהגשת העתירה גרם עוול לעמותות זכאיות אחרות שתשלומי התמיכה שלהן ייפגעו כעת. העותר ניסה להצדיק את השיהוי בטענה כי הם הובלו על ידי המשרד, אך בית המשפט מצא כי אין די בטענות העותר כדי להצדיק את השיהוי הבולט בהגשת העתירה, מה גם שהכסף כבר חולק. בדרך כלל, טענת שיהוי לא תעמוד אם מדובר בפעולה שרירותית או בלתי חוקית בעליל של המדינה, אך בית המשפט לא מצא פעולה כזו במקרה זה. לפיכך, העתירה נדחתה אך ורק על יסוד טענת השיהוי של המדינה, מבלי לבחון לגופן של טענות העותר.