ע"א 1002/04

תקציר

הערעור שהגיש בנק לאומי ישראל בע"מ על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מתייחס לחבותו בנזקים שנגרמו למר יוסף עדה ורעייתו, ולחברת הנדל"ן שבשליטתם. החברה רכשה את הזכות לחכור מגרש בטירת כרמל ותכננה להקים במקום חניון, שטחי מסחר ומגדל מגורים. בנק לאומי העמיד לחברה הלוואות לפרויקט, אך סירב לאפשר את החרגת החנויות מהמשכנתא על הנכס, דבר שפגע ביכולתה של החברה למכור את החנויות ולהשתמש בתמורה למימון הבנייה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, מצא את הבנק אחראי לנזקים וחילק אותם בין הצדדים. בית המשפט קבע כי הבנק תרם לקשיים של החברה בפרויקט בשל סירובו לאפשר את מכירת החנות, וקיבל את הטענה כי הבנק יצר מצג לפיו יסכים להחריג את החנויות. עוד נמצא כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שהתנער מייצוגו. באשר לסעדים הורה בית המשפט המחוזי לבנק לוותר על חלק מהחוב ולשחרר את הערבויות האישיות של מר וגב' עדה, תוך מתן אפשרות לשמור על ערך דירתם. הבנק ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בארבעה נימוקים: פרוצדורלי, אחריות, נזק וסעד. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את טענות הבנק ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות ממצאיו בנושא החבות וחלוקת הנזקים. בית המשפט העליון גם הורה לבנק לשלם 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות.