עמ"נ 8118-11-16

תקציר

פסק דין זה עוסק במספר עררים על החלטות של ועדות תכנון מקומיות וארציות בישראל בנוגע למספר חלקות קרקע בבעלות קיבוץ געש וסוקום. ההחלטות התכנוניות המדוברות נגעו לשינויי ייעוד ותכניות מתאר לקרקעות הנדונות, שלדעת הבעלים יעלו את ערכן, וערעוריהם נובעים מדחיית תביעותיהם לפיצוי כספי בשל בקשות תכנון אלה שנדחו. חלקו הראשון של פסק הדין עוסק בערר של ועדת התכנון המקומית על החלטת ועדת ערר לפסוק פיצויים לקיבוץ געש בגין חלקה 7, שלטענת הוועדה המקומית לא הייתה ציפייה סבירה, והחלטת הולנטה, שסיכלה את הליך התכנון, חייבה הפעלה מחדש מלאה. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר והסכים כי הייתה ציפייה סבירה להצלחה של התכנית לגבי מגרש 7, והחלטת הולנטה לא שללה זאת, שכן היא חלה רק על מגרש 2. בית המשפט דחה גם את טענות הוועדה המקומית בסוגיות פרוצדורליות, וקבע כי החלטת ועדת הערר סבירה וצריכה לעמוד. חלקו השני של פסק הדין עוסק בערעורים של קיבוץ געש וסוקום בנוגע לפיצוי בגין מגרש 2 בתכנית חש/11/8 וקרקעות נוספות שבבעלותם. בית המשפט מצא כי בעוד שלמגרש 7 היה סיכוי סביר להצליח, למגרש 2 לא, שכן הוא נדחה במפורש בהחלטת הולנטה. לפיכך נדחו הערעורים בעניין מגרש 2. לגבי יתרת מקרקעי סוקום אישר בית המשפט את הקביעה כי לא הייתה ירידת ערך עקב שינוי הייעוד שהביאה התמ"א/21/3. לבסוף, פסק הדין עוסק בערעור על האגרות שנגבו מסוקום בגין ערעורם, אשר התבססו על מספר המגרשים שבבעלותם ולא על אגרה קבועה עבור הערעור עצמו. בית המשפט פסק לטובתה של סוקום בעניין אגרות אלה, וקבע כי האגרה צריכה להתבסס על הסכום הנתבע בערעור ולא על מספר החלקות המעורבות, והורה על השבת הסכום העודף ששולם. בסיכומו של דבר, פסק הדין מחזק את החלטת ועדת הערר לפסוק פיצויים לקיבוץ געש בגין מגרש 7, תוך דחיית העררים בגין מגרש 2 ויתרת אדמות קיבוץ געש וסוקום. בנוסף, היא פוסקת לטובת סוקום בעניין שכר הטרחה המופרז שנגבה בגין ערעורם. כל צד יישא בשכר טרחתו, למעט ע"פ 8118-11-16, שם חויבה ועדת התכנון המקומית לשלם לקיבוץ געש הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.