ת"א 6525-08-08

תקציר

התביעה מבקשת לבטל משכנתא הרשומה על דירתה של גב' אסתר דקר, או לחילופין להגביל את גובה החוב שהיא מבטיחה ואת הדרכים למימושו. המשכנתא נקבעה בשנת 1996 להבטחת התחייבויותיה של חברת הבנייה של בעלה של גב' דקר בהסכם קומבינציה עם הנתבעים. התובעת טוענת כי המשכנתא אינה תקפה משום שחתמה עליה באופן עיוור לבקשת בעלה, מבלי שהבינה את השלכותיה, וכי היא הייתה אמורה להיות זמנית. עוד היא טוענת כי יש בו מספר ליקויים, בהם אי התאמה במועד החתימה, טעויות סופר ואי אימות חתימתה על ידי עורך דין או רשם המקרקעין. בנוסף, היא מבקשת להגביל את החוב שהמשכנתא מבטיחה ל-600,000 דולר ולהבטיח שמימוש המשכנתא יהיה כפוף לחוק הגנת הדייר ולחוק ההוצאה לפועל, המגנים על זכויות החייבים למגורים. הנתבעים מכחישים טענות אלה וטוענים לתוקף המשכנתא, לאופייה הבלתי מוגבל ולחופש מהחוקים הנזכרים. בית המשפט דוחה את טענות התובעת כנגד תוקף המשכנתא בשל איחורה המשמעותי בהעלאתם וחוסר כדאיותם. בית המשפט אינו מוצא פגמים פורמליים או משפטיים וקובע כי גב' דקר הבינה את השלכות החתימה. באשר להיקף החוב, בית המשפט מגביל אותו ל-600,000 דולר בהתבסס על הסכמות בעל פה, וקובע כי ראיות הנתבעים אינן מספיקות. עוד נקבע כי מימוש המשכנתא חייב לעמוד בחוק ההוצאה לפועל, המגן על זכותו של החייב למגורים סבירים, אך לא בחוק הגנת הדייר, שכן התובע היה מודע לוויתור. התביעה לביטול המשכנתא נדחית, ובית המשפט מורה לרשם המקרקעין לתקן את הרישומים בהתאם.