ע"א 190/69

תקציר

פסק הדין בעניין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עודד אבישר ואח' (ע"א 190/69) נסב סביב תביעה שהגישו אנשים פרטיים המבקשים צו מניעה לעצירת הקמת תחנת כוח בצפון תל אביב, בנימוק של חשש לזיהום אוויר. בית משפט השלום דחה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי פסק לטובת התובעים, מה שהוביל לערעור של חברת החשמל לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בראשות השופט לנדוי, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין הכיר בכך שאותן פעולות עלולות להוות הן מטרד לציבור והן מטרד אישי. הודגש כי גם ללא נזק כספי, אדם יכול לתבוע בגין מטרד אם זכויות הקניין שלו נפגעו. באשר להגדרת "קרוב" בחוק למניעת מפגעים, קבע בית המשפט כי אין למדוד את המרחק באופן מכני אלא על פי מידת הפגיעה בו. לפיכך, התובעים, שמקום מגוריהם היה ברדיוס של 6 ק"מ מתחנת הכוח, נחשבו "קרובים" והייתה להם זכות תביעה. השופט לנדוי פירש את סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים באופן רחב, וקבע כי הוא מסמיך אדם לתבוע סעדים הנובעים ממטרד, כל עוד הם יכולים להוכיח הפרעה מזיהום אוויר בלתי סביר. פרשנות זו נתמכה בכוונת המחוקק שעמדה מאחורי החוק, שביקש לסייע לאנשים הסובלים ממפגעים. עוד קבע בית המשפט כי די בחשש לנזק עתידי לצורך תביעה, ואינו דורש הוכחת נזק בהווה. בנוסף, נמצא כי תקנות זיהום האוויר משנת 2012 אינן מספיקות לכסות את כל מקורות פליטת העשן, ומשכך, יכלו התובעים להפנות להוראות הרחבות יותר של חוק קנוביץ '. בפסק הדין הודגש כי הדין המהותי צריך לקבוע את האיזון בין האינטרסים האישיים והציבוריים, ולא להגביל את זכות התביעה ליועץ המשפטי לממשלה בלבד. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לחזור לבית משפט השלום לבחינה מלאה של גופה של התביעה, משני העילות, והורה לחברת החשמל לכסות את הוצאות הערעור של התובעים.