פש"ר 13348-05-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב להכריז על פשיטת רגל מחוסר תום לב מצד החייב. טענות החייב כי נאלץ להיכנס לחובות בשל מעשיהם של בני משפחתו לא שכנעו די הצורך את השופט. החייב טען כי נתן לבני משפחתו גישה לפנקס הצ'קים שלו והם פיזרו צ'קים ללא כיסוי, מה שהוביל לחוב. השופטת טענה כי חייב בגיר לא צריך לאפשר לבן משפחה אחר לטפל בכספיו ולסבך אותו בחובות. התנהלותו של החייב הוגדרה כפזיזה ולא תמימה, גם בהתחשב בנורמות התרבותיות שלטענתו הוא דבק בהן. כמו כן, נמצא כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל. הוא לא הצהיר על כל חובותיו, הוציא סכום בלתי סביר על הוצאות חודשיות ולא שיתף פעולה באופן מלא עם התהליך. השופט הלין גם על המשך השימוש בסמים של החייב ועל חוסר נכונותו להשתקם, וסבר כי אין זה צודק להעניק לחייב הגנה בנסיבות אלה. ככלל, חוסר תום הלב של החייב לאורך כל ההליך, החל מיצירת החובות ועד לבקשת פשיטת הרגל, הביא את בית המשפט לדחות את בקשתו לפשיטת רגל.