בש"א 17595/04

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בתיק זה ואת החוקים הרלוונטיים. באשר לדיון ולהחלטה, השיקולים המרכזיים סובבים סביב שני עקרונות מרכזיים: חירותו של יורש לוותר על ירושתו וקדימות פירעון חובות ליחידים חדלי פירעון. על פי סעיף 6 לחוק הירושה, ליורש יש זכות לחזור בו מהצוואה, ואילו סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל מתמקד בפירעון חובות לפני כל חלוקת מתנות. בית המשפט מכיר בכך שהמשיבה, אחותו של החייב, מימשה את זכותה לחזור בה מהצוואה. עם זאת, קריטי במקרה זה הוא האם החייב היה חדל פירעון בעת ההסתלקות, שכן הדבר ישפיע על תוקף ההסתלקות. הנאמן טען כי לחייב היו חובות משמעותיים, לרבות ארבע תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ-421,870 ₪, ובית המשפט מוצא את טענת הנאמן כי החייב היה חדל פירעון בעת ההסתלקות סבירה. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם טענת הנאמן כי למשיבה הייתה מודעות מסוימת לקשיים הכלכליים של אחותה, גם אם לא הייתה מודעת למלוא חובותיה. יש לציין כי המשיבה לא הביאה כל ראיה תומכת לטענותיה בדבר השימוש בכספים או סיבת הסתלקותה של אחותה. בית המשפט מדגיש כי אין צורך בהוכחת כוונת מרמה במקרה זה. גם טענת המשיב כי המתנה ניתנה מנכסים שהתקבלו מהוריהם נעדרת ביסוס. משכך, מגיע בית המשפט למסקנה כי צודק הנאמן לדרוש את ביטול המתנה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. בית המשפט דן גם בטענת המשיבה בדבר השיהוי הנטען של הנאמן בהגשת הבקשה והשינוי שחל במצבה לאחר מכן. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הבקשה הוגשה תוך זמן סביר, במיוחד בהתחשב בכך שקדמה לה בקשה לעיקול זכויות החייב בנכס. באשר למכירת הנכס מציין בית המשפט כי הנאמן רשאי לתבוע את התמורה שקיבל המשיב, גם אם הנכס נמכר, כדי להבטיח את ההגנה על האינטרסים של הנושים. לאור ממצאים אלה, מקבל בית המשפט את הבקשה וקובע כי על המשיב לשלם לקופה לפניות הציבור סך של 323,442 ₪, צמוד למועד מכירת הנכס. בית המשפט אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים. פסק דין זה נועד לאזן בין זכויות היורשים לבין האינטרסים של הנושים, ולהבטיח כי החוק לא ינוצל לגרוע מזכויות הנושים במקרה של חדלות פירעון.