מ"ת 25218-08-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות שהוצגו בתיק הרצח, תוך התמקדות באירועים שהובילו לדקירת המנוח ובתגובותיהם של שלושת הנוכחים: האם, בנה (המשיב) ומכרם סרגיי, שהיו כולם עדי התביעה. כתב האישום מפרט את הרקע לאירוע, לרבות עברו של המנוח של שימוש באלכוהול ואלימות כלפי האם. השאלה המרכזית היא האם מעשה דקירתו של המשיב את המנוח מהווה רצח או שניתן להצדיק הגנה עצמית. מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת, לרבות התנהגותו האלימה של המנוח והתמכרותו לאלכוהול. האירועים סביב הדקירה שנויים במחלוקת, כאשר התביעה וההגנה מציעות גרסאות שונות. עדי התביעה, סרגיי והאם מתארים את המנוח מנופף בסכין ומאיים להרוג את האם, בעוד המשיב טוען שפעל מתוך הגנה עצמית. הכרעת הדין מכירה בחללים הראייתיים סביב הנסיבות המדויקות של הדקירה, ומקשה לקבוע את אופן התרחשותה. טענת המשיב כי פעל מתוך הגנה עצמית אינה ניתנת לאימות או לדחייה על סמך הראיות הקיימות. אין די באמירות שהשמיע המשיב לפני האירוע ולאחריו, המצביעות על כוונותיו, כדי לבסס אשמה או לשלול את טענת ההגנה העצמית שלו. למרות שהתביעה מציגה ראיות לכך שהמשיב רצח את המנוח, הכרעת הדין מכירה במשקלה של טענת ההגנה העצמית ובחולשות הראייתיות בעניינם. למרות עילות המעצר הסטטוטוריות בשל אופי העבירה, פסק הדין מוצא נסיבות חריגות המצדיקות שקילת חלופת מעצר. אלה כוללים את הנסיבות שהובילו לביצוע העבירה, האיומים והאלימות הקודמים שהפגין המנוח כלפי המשיב ואמו, ואמונתו של המשיב כי הוא מגן על אמו. הכרעת הדין מסתיימת בהדגשת הצורך בהערכת מצב של שירות המבחן לצורך בחינת חלופות מעצר, נוכח הנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ומיום 6.11.2022.