עש"א 1699-11-09

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים בסכסוך בין שתי משפחות שכנות המתגוררות בבית משותף עם חצר משותפת. בני הזוג רוזנבלט-אתרוג (רוזנבלט) תבעו את שכניהם, משפחת דיאמנט, בטענה כי השימוש שלהם בשביל ובחצר המשותפים כדי להגיע לדירתם ברכב אינו חוקי ומהווה פגיעה בזכויותיו של רוזנבלט שכן הוא מהווה שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף. הממונה על רישום המקרקעין בחיפה פסק חלקית לטובת בני הזוג דיאמנט, והתיר להם להשתמש בשביל הגישה לביתם ברכב ללא חניה, בשל מצבה הבריאותי הרעוע של הגב' דיאמנט, אך לא התיר להם להשתמש בחצר לחניה. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. בית המשפט דחה את ערעורו של רוזנבלט אך דחה גם את ערעורו הנגדי של דיאמנט. השופטים הסכימו עם קביעת הממונה כי השימוש של הדיאמנטים בשביל היה סביר בנסיבות העניין ומידתי, במיוחד בהתחשב בבעיות הניידות של הגב' דיאמנט. עוד הוסכם כי מתן אפשרות לבני הזוג דיאמנט לחנות בחצר המשותפת יהווה שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף ופגיעה בזכויותיו של רוזנבלט. השופטים מתחו ביקורת על שני הצדדים על חוסר החמלה וחוסר היכולת להגיע לפשרה, אך בסופו של דבר קבעו כי החלטת הממונה צריכה לעמוד בעינה, כלומר בני הזוג דיאמנט יכולים להגיע לביתם ברכב אך אינם יכולים לחנות בתוך החצר המשותפת. שני הערעורים נדחו וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.