ת"א 4759-07-14

תקציר

בית המשפט החליט כי צו מניעה זמני יישאר על כנו עד להכרעה בתביעה העיקרית. צו מניעה זה אוסר על המשיבים 1 עד 5 לבצע כל דיספוזיציה במגרש המכונה מגרש מס' 16, והמשיבה מס' 6 להשתמש במגרש לכל מטרה שאינה הקמת חניון עילי, כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה מס' 1 בינואר 1995. המבקשת רכשה זכויות במגרש 16 מהמשיבה מס' 1 בהסכם הנ"ל, מתוך כוונה להקים מלון מעל חניון בן שתי קומות. אולם, המשיב מס' 1 לא בנה את החניון כמוסכם. כעת מבקשת המבקשת להגן על זכויותיה החוזיות והקנייניות במגרש. היא פנתה לבית המשפט לאחר שנודע לה כי המשיב מס' 1 מנהל משא ומתן למכירת המגרש לצד שלישי. המשיבים טענו כי יש לדחות את תביעתה של המבקשת בשל איחורה באכיפת ההסכם משנת 1995 וקיומו הקודם של היתר בניה לחניון זמני במקום. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המבקשת, בציינו כי הוצאת היתר בניה אינה מכשירה פגיעה בזכויותיה החוזיות והקנייניות. זכויותיה של המבקשת במגרש נותרו בעינן, ומאחר שהמשיבה מס' 1 לא בנתה את החניון המוסכם, המבקשת אינה אחראית לכל הפרת חוזה נטענת. זאת ועוד, נראה כי המשיבים 1 ו-6 נוקטים בצעדים להקמת חניון זמני במקום ללא הסכמת המבקש, מה שמוביל את בית המשפט לקבוע כי המשיבים מפרים את ההסכם עם המבקש. עד להכרעה בתיק העיקרי, צו המניעה הזמני יישאר על כנו כדי לשמור על זכויות המבקש. כן הורה בית המשפט למשיבים 2 ו-6 לכסות את הוצאותיו של המבקש, בסך 10,000 ₪.