בר"ע 32735-09-18

תקציר

במקרה דנן, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים באופן חלקי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין דרגת הנכות של המשיב. במהלך בקשת רשות הערעור צוין כי בדרך כלל הוועדה אינה נדרשת להתייחס לנושאים שלא הועלו על ידי המבוטח. עם זאת, בשל נסיבות ייחודיות – כגון היעדר ייצוג מצד המשיב והצגת מסמך מסכם המעיד על השמנת יתר, המתייחס לליקויים אחרים שנדונו – הציע בית המשפט פתרון. הצעה זו הציעה להחזיר את התיק לוועדה באופן ספציפי כדי לבחון את טענת ההשמנה, ובכך לעקוף את ההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי. המבקש הסכים להצעה זו למרות שהשמנת יתר דורגה ב-0 אחוזי נכות והתהליך נראה מיותר מבחינתם. בא כוח המשיב הסכים אף הוא, והסכים לבחון אם על המשיב להופיע בפני הוועדה ולהודיע על כך למבקש בתוך 14 יום. בסופו של דבר, שני הצדדים קיבלו הצעה זו, מה שהוביל לפסק הדין הסופי שנתן תוקף להסכם זה, כאשר כל צד אחראי להוצאותיו. החלטה זו גובשה רשמית ב-19 בדצמבר 2018, ללא נוכחות הצדדים.