ת"פ 281/01

תקציר

גזר הדין עוסק בגבר שהורשע ברצח גרושתו, ובאלימות כלפי ילדיו וחמיו. לאחר ההרשעה ערער הנאשם לבית המשפט העליון בטענה כי הוא חף מפשע ובריא בנפשו. הסניגוריה הציבורית טענה ההפך, כי הוא לוקה בנפשו ואינו אחראי למעשיו ולכן יש לפטור אותו מאחריות פלילית. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי לבחון מחדש את מצבו הנפשי של הנאשם ואת אחריותו הפלילית. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מצא את הנאשם לוקה בנפשו אך כשיר לעמוד לדין ונושא באחריות פלילית למעשיו. גזר הדין פירט את כתב האישום, את גרסותיו של הנאשם לאירועים ואת חוות דעת המומחים על מצבו הנפשי. המומחים הסכימו כי הנאשם סובל מהפרעה נפשית, אך חלקו על השפעת מחלתו על יכולתו לעמוד לדין ועל אחריותו הפלילית. בית המשפט בחן את כשירותו של הנאשם לעמוד לדין, את אחריותו הפלילית ואת חוות הדעת והעדויות של המומחים. באשר לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין, קבע בית המשפט כי הבנת ההליך המשפטי דורשת יותר מהבנה בסיסית; היא מחייבת את היכולת לשתף פעולה עם עורך דין ולהבין את השלכות המשפט. חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם עורכי דינו, אימוץ אסטרטגיית הגנה בניגוד להמלצות עורכי דינו והתנהגותו בבית המשפט העידו על כשירותו. בסוגיית האחריות הפלילית בחן בית המשפט את מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה. על התביעה הוטל נטל ההוכחה מעבר לספק סביר. בית המשפט מצא את הנאשם מודע לטיבם ופסולם של מעשיו ומסוגל להימנע מהם. התנהגותו של הנאשם לפני, במהלך ואחרי ביצוע העבירה, הודאותיו הראשוניות ומניפולציה שלו את האמת תמכו בקביעה זו. חוות הדעת של המומחים, ובמיוחד זו של ד"ר שליאפניקוב, קיבלו משקל רב יותר מחוות הדעת של מומחי ההגנה, שכן חוות הדעת של האחרונים התבססו על ראיות חלקיות ורעועות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ונושא באחריות פלילית למעשיו. בית המשפט אישר את ההרשעה בעונש מופחת בשל מחלת נפשו ודחה את הבקשה לפטור מאחריות פלילית. השופט סוקול מצא את הנאשם בלתי כשיר לעמוד לדין והמליץ לעצור את ההליכים ולאשפזו.